תניא פרק ט-י"א – מלחמת שתי הנפשות על גוף אחד ,ומה יש לשחקן גילי שושן להגיד על כך.

בה'

השבוע לומדים פרקים ט'-י"א אז מה לומדים השבוע ?

tanya

מה רוצה הנפש האלוקית ומה רוצה הבהמית? מה בין צדיק וטוב וצדיק ורע לו? האם גם לרשע ורע לו יש נפש אלוקית?

פרק ט' – מאבק  הנפשות

לאחר ההסבר על כל אחת מהנפשות, מתחיל ההסבר על המאבק ביניהן. קודם לכך פורש אדמו"ר הזקן את מפת הנפשות ומסביר היכן נמצאת כל נפש. משכן הנפש האלוקית הוא בעיקר במוח ומשם היא מתפשטת ללב לחללו הימני ואח"כ לכל הגוף. והנפש הבהמית נמצאת בעיקר בחלל השמאלי שבלב, ומשם היא מתפשטת למוח ואחר כך לכל הגוף.

מהי המטרה של כל אחת מהנפשות? כל אחת רוצה להיות השולטת היחידה ב"עיר קטנה" – גוף האדם. רוב הפרק מוקדש לרצון של הנפש האלוקית, שרוצה לשלוט במוחין, ברגשות, ובלבושים (מחשבה דיבור ומעשה). ההתבוננות בגדולת השם, מולידה רגשות יראה ואהבה חזקים שהופכים את הנפש הבהמית שגם לה תהיה אהבת השם, ואז, כל המחשבות, הדיבורים והמעשים של האדם יהיו בקדושה.

בסוף הפרק מוזכר בקצרה כי הנפש הבהמית רוצה בדיוק את ההיפך, אך לאמתו של דבר, גם רצון הפכי זה עצמו הוא לטובת האדם, כי על ידי שיתגבר על הקשיים וההפרעות של הנפש הבהמית יתעלה למדרגה גבוהה יותר.

פרק י' – צדיקים

כעת מתחילות התשובות על השאלות שנשאלו בפרק א'. בפרק זה מסביר אדמו"ר הזקן מהי המשמעות הפנימית של מדרגת 'צדיק' בכלל והדרגות השונות בצדיקים ('צדיק וטוב לו', 'צדיק ורע לו') בפרט; הצדיק הוא זה שניצח את המאבק הפנימי בין הנפשות. הנפש האלוקית התגברה על הנפש הבהמית, והלב הוא בשירות הנפש האלוקית בלבד, היא השולטת באדם באופן מוחלט. לכן' יש לצדיק אהבה עצומה לקב"ה– וכתוצאה מכך – שנאה ומאיסה מוחלטת ברע. עבירות בוודאי לא שייכות  אצלו, לא במעשה, לא בדיבור ואף לא במחשבה, שהרי אין לו אפילו נטייה בלב לצד הרע ולעבירות המגיעות ממנו.

אצל ה'צדיק ורע לו' לעומתו, נשאר עדיין מעט רע בלב, אך הוא בטל ואינו מורגש ביחס לטוב. זה מתבטא בכך שהאהבה שלו לקב"ה אינה בתכלית ולכן גם המאיסה ברע אינה בתכלית.( אצל הצדיק וטוב לו האהבה היא מושלמת ולכן גם השנאה לרע היא בתכלית). ביטוי נוסף לכך הוא, שאצל ה'צדיק ורע לו', עבודת השם היא כדי לרוות את הצמא שלו לאלוקות, ואילו אצל ה'צדיק וטוב לו' (המכונה 'בן עליה') העבודה היא למען השם בלבד, ללא שום אינטרס אישי גם לא אינטרס רוחני.

פרק י"א – רשעים

בפרק י"א מוסברת המהות הפנימית של 'רשע וטוב לו' ו'רשע ורע לו'. אצל הרשע הנפש הבהמית התגברה על האלוקית במאבק הפנימי, היא השולטת בלב. לכן, הרשע עובר עבירות במחשבה דיבור ובמעשה. אצל הרשע וטוב לו (בדרגה הגבוהה), אצלו יש עדיין קצת טוב בלב, אך הטוב הזה בטל לרע (בדיוק ההיפך מהצדיק – אצלו הרע בטל לטוב). אצל הרשע וטוב לו, העבירות הן רק לעיתים נדירות, ובעיקר במחשבה ודיבור ופחות במעשה. וכאשר הוא עובר עבירה, הרי הוא מתחרט על כך ועושה תשובה. בדרגות נמוכות יותר של רשע וטוב לו הוא עלול לעבור גם עבירות חמורות יותר ובתדירות גבוהה יותר, אך בכל אופן גם אותו סוג של רשע וטוב  לו, מתחרט על כך וחוזר בתשובה.

אצל הרשע ורע לו, לא נשאר כבר טוב בלב (כשם שאצל הצדיק וטוב לו, לא נשאר רע) ולכן כאשר עובר עבירות הוא לא מתחרט עליהן. מאידך, יש לו עדיין נפש אלוקית (ולכן נקרא יהודי ויכול להשלים מניין) אלא שהיא בבחינת 'מקיף' ואינה מורגשת בו.

 

 

אל תוך התניא

פרק ט'

שיעלה ויבוא ויגיע למדרגת אהבה רבה

כדי להפוך את היצר הרע לטוב לא מספיקה דרגת 'אהבה עזה כרשפי אש' – רגש של צימאון לאלוקות, הנובע מריחוק. יש צורך להגיע לדרגת 'אהבה רבה וחיבה יתרה' – אהבה בתענוגים, רגש של עונג מאלוקות, הנובע מקירוב לקב"ה.

פרק י'

הוא על ידי הסרת 'הבגדים הצואים' לגמרי מהרע

אמנם ה'כוח המתאווה' אינו רע במהותו, אך בכל אופן הוא נקרא רע, כי הוא חלק מהרע שבקליפת נוגה, ובדרך כלל נמשך לרע.

פרק י"א

או שהיא שעת הכושר לעסוק בתורה והוא מפנה ליבו לבטלה

דוגמא לעבירה שאינה במעשה או בדיבור אלא במחשבה בלבד, היא כאשר אדם ער בלילה (זמן המסוגל ללימוד תורה), ו'מפנה ליבו לבטלה' – אינו לומד תורה.

מהלך התניא – פרקים ט'-י"א

לאחר שסיימנו להסביר (פרקים א'-ח') את מבנה הנפש של כל אחת מהנפשות הפועלות ביהודי, כעת עובר להסביר את יחסי הכוחות ביניהם. בפרק ט' מסביר איפה בגוף נמצאת כל אחת מהנפשות, ומה הוא רצונה. בפרק י' יסביר לפי כל הנ"ל מה יחסי הכוחות בין שתי הנפשות בצדיקים, ושתי הדרגות שבזה – צדיק וטוב וצדיק ורע לו, ובפרק י"א יסביר מה יחסי הכוחות בין שתי הנפשות ברשעים ושתי המדרגות שבזה – רשע וטוב ורשע ורע לו.

יסודות התניא

ישנם בתניא יסודות רבים בעבודת השם, עקרונות שעליהם בנויה עבודת השם ובלעדיהם עבדות השם חסרה.

פרק ט' – הנפש האלוקית שוכנת במוח והבהמית בלב; התבוננות משפיעה על הצד הימני שבלב ומשם משפיעה גם על הצד השמאלי; הנפשות נלחמות ביניהן, מטרתה של כל אחת היא כיבוש מלא של הגוף וכל איבריו; בעומק הנפש הבהמית היא גם לטובתנו ורוצה להפסיד לנפש האלוקית.

פרק י' – אצל צדיק כבר אין רע! הוא לא עובר עבירות; ככל שיש יותר אהבה להשם כך יש יותר שנאה לרע.

 פרק י"א – גם אדם שרוב הזמן שולט בנפש הבהמית עדיין נקראים רשע, כי עדיין שייך לעבירות; גם אצל רשע ורע לו יש נפש אלוקית אך היא בבחינת 'מקיף', הוא לא מרגיש אותה כלל.

  

אוכל כדי לברך

מספרים על יהודי שהגיע פעם להתארח בביתו של צדיק. לאותו יהודי הייתה חיות גדולה בברכות, הוא היה נוהג לומר כל ברכה בקול גדול ובכוונה גדולה. כשהיה בביתו של הצדיק עקב אחר הנהגותיו, וראה כי הצדיק מברך בשקט, והיה נראה כאילו אינו מברך בכוונה גדולה. כתוצאה מכך נפלה לאותו יהודי מחשבה, שאולי אותו צדיק לא מכוון מספיק בברכות.

הצדיק קרא את מחשבתו ואמר לו: "אתה יודע מה ההבדל בין הכוונות שלנו בברכות? אתה מברך כדי לאכול, ואני אוכל כדי לברך…"

אצל צדיק גמור, כל עולמו הוא סביב הקדושה, סביב הקב"ה, כל חייו הם מסכת רצופה של קיום רצון השם.

 

אודות gmiky26