תניא יומי סיכום שבועי – י"ט כסלו – חג הגאולה וסגולות נפלאות בסיכום השבועי

בס"ד

השבוע אנו מסיימים מחזור לימוד בספר התניא!tanya
יישר כח לכל מי שהתמיד ועקב במשך כל השנה האחרונה. את סיום התניא אפשר 

לחגוג בהתוועדויות י"ט כסלו הנערכות בבתי חב"ד בכל רחבי העולם. 

אז מה לומדים השבוע ?

השבוע לומדים מדיבור המתחיל דוד זמירות קרית להו עד סוף קונטרס אחרון ומתחילים ללמוד בספר התניא מההתחלה מדף השער עד ההקדמה

על מה אדמו"ר הזקן אומר 'געוולד'? מה ההוראות האחרונות בספר התניא? למי מיועד ספר התניא?

דיבור המתחיל דוד זמירות קרית להו – מעלת ההלכות

בסימן זה מסביר שבהלכה יש עניין שבו היא למעלה לגמרי מהעולם, עד שהעולם אינו תופס מקום לגבי ההלכה כלל.

דוד המלך אומר בתהילים פרק קיט "זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי", שההלכה (חוקיך), היא בבחינת זמירות לגביו, הגמרא במסכת סוטה שואלת על כך: "דוד, זמירות קרית להו?" דוד, אתה קורא להלכות בשם זמירות? אתה מזלזל בהלכות התורה?

דוד המלך קרא להלכה בשם זמירות כדי לשבח את ההלכות, לומר שהן כל כך נעלות עד שכל העולם תלוי בדקדוק הלכה, ושינוי הכי קטן בהלכה משפיע על חיות כל העולמות. אך האמת היא שלא זו מעלת ההלכות, השפעת ההלכות על העולמות היא רק ה'חיצוניות' של ההלכות, הדרגה הנמוכה שבהם, ובשורשם, ההלכות כל כך נעלות עד שהן לגמרי למעלה מהעולם. ועל כך נענש דוד בזה שכאשר החזיר את ארון הקודש מהפלישתים, הביא אותו על עגלה מכיוון ששכח את ההלכה לפיה את הארון צריכים לשאת על הכתפיים.

דיבור המתחיל וצדקה כנחל איתן – צדקה מגלה את פנימיות הלב

מבאר את הפסוק "וצדקה כנחל איתן", נחל עניינו המשכה, נחל איתן המשכה מבחינת ה'איתן' שבנשמה (תוקף הנשמה) לפנימיות הלב, בחינה זו תתגלה בעיקר לעתיד לבוא, בימות המשיח. כדי לגלות אותה כבר עכשיו, יש לעורר רחמים רבים על בחינה זו שנמצאת בהעלם, נמצאת בגלות. כאשר מרחמים על הזולת, נותנים צדקה לזולת מחיים את נפשו, ובאופן של בלי גבול, למעלה מהגבלות, אז מעוררים רחמים עליונים על עצמנו ומגלים את נקודת האיתן שבנשמה.

דיבור המתחיל הנה לא טובה השמועה – תפילה במתינות

באגרת זו מסביר אדמו"ר הזקן עד כמה חשובה היא התפילה במתינות ובהתבוננות, ולכן ההנהגה של המתפללים למנות שליח ציבור שמתפלל מהר אינה נכונה, ופוגעת במתפללים שאינם ממהרים. בפרט שעיקר העבודה בדורות שלנו, הדורות שלפני הגאולה, היא עבודת התפילה, ולכן צריך להשקיע בתפילה, להתבונן בגדולת השם ולעורר אהבת השם. בדורות קודמים היו נשמות גבוהות יותר והיו במצב רוחני יותר ולכן נזקקו פחות לתפילה ש'תעלה' אותם, אבל בדורותינו, יש להשקיע בעבודת התפילה ולא להתפלל במהירות.

דיבור המתחיל הוכח תוכיח – חשיבות התפילה ולימוד הלכות

באגרת זו פונה אדמו"ר הזקן בפניה נרגשת לחסידים, אנא מכם, חוסו על הנפש שלכם ותתפללו כמו שצריך – כולם ביחד, מילה מילה ובלי לדבר תוך כדי. וכדי למנוע זאת מלכתחילה יש למנות שליח ציבור ראוי שלא יתפלל מהר מדי או לאט מדי.

בנוסף מבקש אדמו"ר הזקן שבכל עיר יחלקו את לימוד הגמרא בין המתפללים, וכל יסיימו יחד את כל הש"ס. כמו כן כיון שמפני חלישות הדור אנו לא מתענים (ולכן לא יכולים לתקן את העוונות), אז יש ללמוד כראוי הלכות שבת, כדי לשמור שבת כהלכה, כידוע שכל השומר שבת כהלכתו מוחלין לו על כל עוונותיו, ולשמור את השבת גם בפנימיות ולא לדבר שיחה בטלה בשבת.

דף השער והסכמות

ספר התניא מבוסס על הפסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו, ובספר זה יסביר כיצד זה קרוב מאוד לכל אחד לקיים את כל המצוות, במחשבה דיבור ומעשה. לספר ניתנו הסכמות מר' זושא מאניפואלי, רבי יהודה לייב הכהן ובני המחבר (אדמו"ר הזקן).

אל תוך התניא

נענש בשכחה הבאה מן האחוריים

מה שאדם עושה באופן פנימי, שהוא מונח בו ומשקיע את עצמו בעשייתו, הוא אינו שוכח, אך מה שאדם עושה בחיצוניות, ומתעסק איתו בלי לשים לב אליו, הוא שוכח. דוד המלך שיבח את החיצוניות של ההלכות, ועל כן נענש בשכחה המגיעה מ'חיצוניות'.

ואותיות איתן משמשות לעתיד

כשרוצים להשתמש בלשון הקודש באות המציינת את המילה לעתיד, משתמשים באחת מארבע האותיות: א', י', ת', נ' : "אפעל, יפעל, תפעל, נפעל. ברוחניות המשמעות היא שהמילה איתן המורכבת מאותיות אלו, מורה על הגילוי שיהיה לעתיד לבוא.

שלושה דברים מאריכים ימיו של אדם

אומרת הגמרא במסכת ברכות (נד, ב ):" אמר רב יהודה שלושה דברים המאריך בהם, מאריכין ימיו ושנותיו של אדם: המאריך בתפילתו (שמתפלל במתינות), והמאריך על שולחנו (שאוכל לאט ואומר דברי תורה על השולחן), והמאריך בבית הכיסא (שעושה צרכיו בנחת ולא ממהר)".

הלא טוב לו שלא לשמוע קדושה וברכו

מי שממהר לסיים את התפילה ולכן מבקש משליח הציבור למהר, פוגע בשאר המתפללים. אדמו"ר הזקן אומר שבמצב כזה עדיף שלא יתפלל במניין, ואפילו לא ישמע 'קדושה' ו'ברכו' (קטעים הנאמרים במניין בלבד), ורק שלא יפריע לשאר המתפללים.

געוולד געוולד

עד כמה נוגע לאדמו"ר הזקן עניין התפילה במתינות והתבוננות? בשורות האחרונות של ספר התניא הוא מתבטא בשפה מאוד חריפה נגד תפילה שאינה כראוי "עד מתי יהיה לנו זה למוקש", ומוסיף בכתב יד 'געוולד געוולד'.

י"ט כסלו – חג הגאולה

י"ט כסלו הוא יום ההילולא של הרב המגיד, רבו של אדמו"ר הזקן, ובאותו יום בדיוק, בי"ט כסלו תקנ"ט יצא אדמו"ר הזקן מהמאסר. המאסר היה תוצאה של קטרוג שמיימי על הפצתה של תורת החסידות, והשחרור העיד על כך שהקטרוג הוסר. אכן מיום זה התגברה הפצת מעיינות החסידות ביתר שאת ויתר עוז, וספר התניא נתפרסם בכל מקום. אדמו"ר הזקן סיפר שכאשר היה במאסר קרא תהילים וכאשר קרא בפרק נ"ה את הפסוק "פדה בשלום נפשי", עוד לפני שהתחיל את הפסוק הבא הודיעו לו על השחרור מהמאסר ויצא בשלום מה' שלום.

גוט יום טוב לשנה טובה בלימוד החסידות תכתבו ותחתמו

כתב הרבי הרש"ב – י"ט כסלו . . החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו, היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח (=חסידות) אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקלל"ה נ"ע זי"ע, והיא תורת הבעל שם טוב ז"ל.

זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי אור פנימיות תורתנו הקדושה, אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להאיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו, שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך . .

התניא צריך לחדור ללב

ליהודי שהגיע לרבי (ד' תשרי תשמ"ז) וסיפר על הדפסת תניא בעיר מגוריו אמר הרבי, שהוא צריך לזכור שספר התניא לא נועד לשבת על המדף, אלא נועד להיכנס ללב. וכדי שיכנס ללב הוא צריך לעבור דרך המוח, חב"ד – חכמה בינה דעת, על ידי לימוד והבנה חודרים ללב ומגיעים למעשה בפועל.

עריכה: נדב כהן, כל הזכויות שמורות 

צוות מפתחות להצלחה.

נ.ב

בשעה טובה ומוצלחת יצא לאור "קיצור התניא" – סיכום תמציתי של כל פרקי התניא (ג"ן פרקים) במהדורת כיס. אפשר להזמין דרך 'חיש' -039600770

אודות gmiky26